מ"י
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
10042-08-11
07/08/2011
|
בפני השופט:
אלי ספיר
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רס"מ ליאור סולומון
|
הנתבע:
אלמז רינת לילך גאשו
עו"ד מירב בן שבת
|
|
מונחת בפני בקשה להוצאת צו מעצר ועיון חוזר בהמשך להחלטה קודמת.
אתמול מוצ"ש הובאה המשיבה בפני שופטת תורנית. המדינה ביקשה לעצור את המשיבה כיון שהיא דרושה על ידי שב"ס לאחר שרישיון האסיר שלה הופקע. כב' השופטת החליטה כי אין מקום להמשיך לעצור את המשיבה והורתה על שחרורה.
אין מחלוקת כי המשיבה עמדה בתנאי המעצר.
כעת הובאה המשיבה בפני והבקשה הינה להוציא כנגדה צו מעצר כאשר הבקשה הובאה בפני במסגרת עיון חוזר.
טוענת הסנגורית כי לא היה מקום להביא את המשיבה בפני מותב זה, ואם המדינה חושבת שכב' השופטת טעתה, היה מקום להגיש ערר.
למעשה, השאלה שבפני הינה האם היה צריך במקרה זה להגיש ערר או שמדובר בעיון חוזר.
לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה, הגעתי למסקנות הבאות:
1. יתכן ונפל פגם כלשהו והיו צריכים להביא את המשיבה בפני בית משפט מחוזי.
2. יחד עם זאת, ניתן לראות באסמכתה מטעם שב"ס שהובאה היום ולא היתה בפני המבקשת אתמול לאור העובדה שהדיון התקיים במוצ"ש ומטבע הדברים לא כל המסמכים יכולים להיות בידי המבקשת כאשר מדובר היה במעצר אקראי ולא מעצר מתוכנן.
3. מכאן שניתן לראות במסמך של שב"ס נסיבה חדשה, ולכן אני מחליט שניתן לרפא את הפגם גם בפני ואין מקום להורות על קיום הדיון בבית משפט מחוזי.
לאור האמור, אני דוחה את הטענה המקדמית.
4. גם אם היה מדובר בזמן קצר שבו שהתה המשיבה במעצר שעל פניו הינו מעצר לא חוקי, הרי שכאשר הובאה בפני הפגם רופא.
<#6#>
ניתנה והודעה היום ז' אב תשע"א, 07/08/2011 במעמד הנוכחים.
החלטה
מונחת בפני בקשה למעצרה של המשיבה לאור העובדה שוועדת השחרורים הפקיעה את רישיונה.
אין מחלוקת כי החלטת הוועדה מהווה אסמכתה לכליאה.